#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג. כמה גודל הסוכה וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">במאי פליגי בענין זה ב&quot;ש וב&quot;ה?</p>"	"לב&quot;ש כדי שתהיה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו (ז' על ז' טפחים) וכן הלכה, לב&quot;ה אף בלא שולחנו (ו' טפחים) רבי אומר ד' על ד' אמות.<p dir=""rtl"">ב&quot;ש וב&quot;ה פליגי במשנה בסוכה גדולה, הוא בסוכה ושלחנו בבית, מוכח מסתירת הבריתות שנחלקו אף בשיעור סוכה קטנה כנ&quot;ל וכן מדוייק במשנה 'פוסלים' 'ומכשירים' לכן י&quot;ל חיסורא מחסרא ונחלקו בשניהם. (לדעת תוס' הלכה כב&quot;ש רק בסוכה קטנה ולא בגדולה, ולהרי&quot;ף אף בגדולה).</p>"	סוכה ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג: 'ת&quot;ר בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה ואינו מטמא בנגעים ואינו נחלט בבתי ערי חומה ואין חוזרין עליו מעורכי המלחמה, ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב, ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות, ואין האחין והשותפין חולקין בו' באר!<p dir=""rtl"">האם אזלא גם לרבנן שסוברים שיעור סוכה בז' טפחים?</p>"	"פטור מן המזוזה ומן המעקה ואינו מטמא בנגעים ואינו נחלט בבתי ערי חומה ואין חוזרין עליו מעורכי המלחמה - בכולם כתיב &quot;בית&quot;.<p dir=""rtl"">אין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב - דלא חזי לדירה, ודוקא עירוב חצרות שיש להניחו בבית אין מניחים בו, אבל שיתוף מבואות מניחים בו דלא גרע מחצר.</p><p dir=""rtl"">אין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות - אפ' לבורגנים אינו שווה, שהם חזו למילתיהו והוא לא חזי.</p><p dir=""rtl"">אין האחין והשותפין חולקין בו - הינו שאין בו דין חלוקה, לרב הונא שחצר לפי פתחיה מתחלקת ולרב חסדא שנותן לכל פתח ד' אמות, בית שאין בו ד' כיון שעומד להשבר אין פתחו נחשב לפתח.</p><p dir=""rtl"">אף חכמים שהכשירו בסוכה ז' טפחים זה רק בסוכה שהיא דירת עראי, אבל בית שהוא דירת קבע יודו ששיעורו ד' אמות.</p>"	סוכה ג:		
